<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יוסף בר חמא</h1>
<h2>דף לב.</h2>
גרסינן בפ"א דקידושין הלכה דכיבוד. מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה הנשרפין בנסקלין רבי שמעון אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה, אמר ליה לרב יהודה שיננא לא תימא ליה דרובא נסקלין נינהו וכו' עד א"ל שמואל אמר ליה רב יהודה לא נתנייה מר הכי מאי איריא דשריפה חמורה [וכו']. לא תימא לאבוך הכי, דתניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך הוא. ותימה רבא מאי טעמא אמר לאבוהו הכי [ב"ק צ"ז, וב"מ ס"ד]. [ויש לומר] לפי שהיה רב יוסף בר חמא אדם גדול בתורה. וכל מה שבן חכם רואה את אביו נוהג ועושה רשאי הבן לשאול, כיון שיודע שיש [כח] באביו להשיב, כי הכא דאמר ליה משום רב נחמן ומשום רב דניאל בריה דרב קטינא. ונשא ונתן עמו ומעצמו חזר בו. אבל כשהבן יודע שאין באב [כח] להשיב ורואהו נוהג או אומר שלא כשורה והאב מוטעה הוא, שסבור כן הדין לעשות או ללמוד, בכה"ג צריך להחזירו כהוגן שלא יביישו ואומר לו אבא מקרא בתורה כך הוא.
